עירנות תמנע אסון! סתימה בדרכי שתן בחתולים.
ספק אם ניתן לקרוא לבעייה זו מחלהאולם אם סימניה לא יאובחנו במועד ולא יטופלו כראוי הדבר יכול להביא לא פחות מאשר – מוות.

זו אחת הבעיות הדורשות את עירנות הבעלים ויחד עם שיתוף פעולה מלא עם הוטרינר יביאו לטיפול מהיר ולמניעת הישנות התופעות הללו. סתימה בדרכי שתן תוגדר באופן יותר כוללני בשפה האנגלית כמכלול בעיות ששמם הוא FLUTD והתרגום הפשוט הוא : מחלות דרכי השתן התחתונות-בחתולים.

מדובר בתופעות אשר מופיעות בעיקר בחתולים זכרים, מסורסים ובוגרים בגילאים 2-5 שנים. מספר גורמים אותם נלמד כאן יביאו את החתול לידי מצוקה שתתחיל בסימנים קלים ואם לא יטופלו ידרדרו את מצבו של החתול עד כדי אובדן הכרתו ואף- למוות.

סימנים נפוצים:אנחנו מכירים את התנהגות חתולנו שנכנס לארגז החול מספר פעמים בודדות במהלך היום אולם חתול הסובל מבעיות בדרכי השתן התחתונות ייכנס בתדירות גבוהה הרבה יותר וינסה להטיל שתן שבמקרה הטוב יצא בכמויות קטנות או אף בטיפטוף, אירועים אלו ילוו בכאבים ואנחנו נוכל לשים לב שהחתול פשוט סובל ו"קורא לעזרתנו" ולעיתים אף ילווה השתן בהופעת דימום (השתן יופיע בגוון אדמדם). לעיתים יתבטא האירוע בטיפטופי שתן ואו הטלת שתן מחוץ לארגז החול או בסמוך אליו (הרבה פעמים אלו הסימנים הראשונים אליהם נידרש בזיהוי) וליקוק של איזור הפין, תופעה זו נגרמת בעיקר בעקבות העובדה שקיימת צריבה בפין ואו כאבים.

לעיתים שמים לב הבעלים למצוקתו של החתול כשהמצב כבר בשלב הרבה יותר מתקדם והחתול שוכב על צידו או על גחונו כשהוא חלש ונטול כוחות. סימנים אלו מתבטאים בעיקר במקרה של סתימה מלאה בדרכי שתן ונגרמים בעיקר עקב שינויים במשק הנוזלים והמינרליים בגופו של החתול. במקרים אלו חובה- להביא בדחיפות את החתול למרפאה ואני מדגיש – בדחיפות כי זהו= מ ק ר ה ח י ר ו ם מובהק !

חוסר התערבות רפואית במועד זהו תוביל את החתול לאפשרות של התדרדרות קיצונית ומוות. מהם הגורמים ?ראשית כפי שהזכרנו בתחילת המאמר מדובר בשכיחות גבוהה בעיקר בקרב זכרים בשל מבנה מערכת ההעברת השתן מהשלפוחית אל הפין והחוצה השכיחות גבוהה בזכרים בכל הנוגע לסתימות דרכי השתן אולם נגיעות בדלקות הנה נחלת הנקבות הזכרים גם יחד.

1. גורמי ה"סתימה" הנם רמת חומציות השתן (שתן בסיסי כלומר- לא חומצי יגרום לשקיעתם של מינרלים) ורמת מנרלים גבוהה בשתן- גורמים אלו יאפשרו הצטרבות מלחים (מעין "חול") שעלולים להרכיב אבנים של ממש שיסתמו את דרכי השתן. תופעות אלו יגרמו לסתימת מעבר השתן ולמכלול הסימנים הנ"ל

2. דלקות בדרכי השתן הוזכרו כגורם ל – FLUTD . מעורבות של מחלה חיידקית או מקור מיקרואורגניזם אחר (נגיף, פטרת או אף טפיל) עלולים לגרום למצוקות שיתנו את ביטויין בסימנים דומים לאלה המוזכרים לעיל וזאת…בהעדר סתימה. בדיקת שתן במרפאה תתן את התשובה לגורם מסוג זה.

3.גורמים נוספים עלולים לתת ביטוי זה: טראומות הגורמות לנפיחויות שלא מאפשרות מעבר שתן, רגישות לסוגי מזון, בעיות על רקע עצבי ואף גוף זר כל אלו עלולים אם כי בשכיחות נמוכה להוות גורם לתופעות הנ"ל.

דרכי הטיפול: נתחיל דוקא בדבר החשוב ביותר- האבחון.

שלב האבחון תלוי במידה רבה כפי שנאמר בערנות הבעלים ובמסירת מירב הפרטים בנוגע למצב החתול בבית. במרפאה יטופל החתול בהתאם לסימנים ולמצבו. בסתימה מלאה תידרש פתיחת מעבר השתן ע"י החדרת קטטר לפין ולעיתים קרובות ידרוש מצב זה אישפוז של ימים בודדים במרפאה- לשיקול דעתו של הוטרינר המטפל. בדיקת השתן תחת מיקרוסקופ ובדיקת תרבית לבידודם של חיידקים הנן פרוצדורות חשובות להבנת הגורם ולקביעת טיפול הולם (התאמת טיפול אנטיביוטי במקרה הצורך).

לעיתים נזדקק צילומי רנטגן ואף לסקירת אולטרה-סאונד במרפאה בכדי לעקוב אחר אפשרות של המצאות אבנים בדרכי השתן ואף למעקב אחר מצב הכליות. לחתול שסבל מבעיות אלו יותאם מזון רפואי שמתאפיין ברמת חלבון ומינרליים מופחתת. מאותו מועד החתול יוזן רק ממזון רפואי זה ולא בכל מזון מסחרי או ביתי לו היה רגיל קודם לכן.

חשיבות גבוהה גם להורדת משקלו של החתול אולם התייחסות זו מכוונת כאמור רק לחתולים שיוגדרו כבעלי משקל עודף. הערת סיכום: עירנות הבעלים ודיווח לוטרינר על כל שינוי במצבו של החתול בהתאם לסימנים שהוזכרו לעיל יאפשרו לאבחן ולטפל מוקדם ככל שניתן בבעיית הFLUTD. דבר חשוב נוסף מניסיוננו במרפאה, פעמים רבות הבעלים יטפלו בחתול לאחר אירוע זה אולם עם הזמן יאבדו את "משמעת" הטיפול ואירועים דומים יחזרו על עצמם

ולכן…יש להבין כי סתימה בדרכי שתן אם לא תטופל לאורך זמן ואף למשך כל שנות חייו של החתול – תחזור על עצמה.

ל ב ר י א ו ת

השאר תגובה